מה הביא אותך לתחום האֲחָיוּת?

התחלתי את דרכי כעתודאית במסלול "פסגה", אחת ההחלטות הכי טובות שלי עד כה. הבחירה ללכת ללמוד אֲחָיוּת נבעה מתוך רצון לעבוד עם אנשים ולעזור להם.
במהלך השנים היו לי מפגשים רבים עם מטופלים מעניינים. הקשר הטיפולי שזכור לי הכי טוב הוא מקרה של חיילת בה נתקלתי בתפקידי הראשון במרפאת חטיבה 460 בשיזפון, והטיפול שלי בה נמשך לאורך כל שירותי במרפאה זו. בתחילה, הגיעה אלי החיילת עם סיפור של שלשולים וכאבי בטן שנמשכו מספר חודשים. עזרתי לה לקבוע את כל התורים שהייתה צריכה, בכל פעם מחדש. כאשר סיימתי את תפקידי במרפאה, התגלה כי יש לה קרוהן. לאחר שעברתי לתפקידי הנוכחי קבעתי לה את התור האחרון לוועדה הרפואית - ששחררה אותה מצה"ל.

אחד מההישגים שלי הוא מחקר שביצעתי עם קרפ"ח 460 (קצין רפואה חטיבתי) על השימוש ב-CAT ע"י טירונים. במחקר בדקנו את הידע והיכולת של הטירונים בשימוש ב-CAT מיד לאחר שעברו הכשרה על השימוש בו. במחקר נמצא כי גם לאחר ההכשרה שעברו, הם אינם יודעים להשתמש בצורה מיטבית ב-CAT. אני מאמינה שתוצאות המחקר שלי יובילו ליישום טוב יותר של הנושא.

איפה את היום?

סיימתי את לימודיי בשנת 2016 ואני נמצאת כבר 3 שנים בשירות. אני נהנית מהמקצוע שלי, תמיד רואה את הכוס המלאה ומרגישה סיפוק רב מהשירות.