ההחלטה לעסוק במקצוע אח החלה בשירות הצבאי כשקיבלתי המלצה מהמפקד שלי לצאת לקרוס חובשים. נשאבתי לתחום הרפואה ואהבתי לעסוק בזה בצבא ולאחר שהשתחררתי למדתי אֲחָיוּת. זהו תחום מרתק שבו תמיד יש מה ללמוד ולאן להתקדם. אני אוהב לעזור לאנשים ולהיות שם בשבילם.

להיות אח זה לתת את הלב והנשמה למטופלים שזקוקים לי מתוך גישה שהטיפול שלי בהם משמעותי עבורם ועבור המשפחות. העבודה נותנת לי סיפוק ואני מרגיש משמעות כשאני זוכה ללוות מטופלים מרגע האישפוז עד להחלמה ושחרור הביתה, ולפעמים גם ברגעים האחרונים של החיים.

בעבודה שלי המחלקה מורכבת מצוות רפואי, צוות אחים ואחיות, כוחות עזר ומקצועות פארא-רפואיים. אנחנו צוות מאוד מגובש, ממש כמו משפחה. בימים קשים של עומס ולחץ בעבודה ברור לכולנו שיש לנו שליחות ומטרה משותפת, ובזכות תחושת המשפחתיות בצוות אנו מרגישים בנוח לחלוק חוויות, להתייעץ ולקבל תמיכה הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית. בתקופת ההתמחות זכיתי ללות אישה ערירית ברגעיה האחרונים, מקרה זה גרם לי להבין כמה שהחיים שברירים ויכולים להתהפך בשניות. אני מאמין במקצוע שלי ורואה בו שליחות ונתינה לאדם במצוקה.