נילי, תושבת ניר עוז, נחטפה עם עשרות מתושבי קיבוצה בבוקר שבת ה-7 באוקטובר.

שם, בעומק 40 מטר מתחת לאדמה, היא מצאה את עצמה מעניקה טיפול רפואי לאנשים שהיו במשך שנים השכנים שלה בקיבוץ. "אני חושבת שהמקצוע הזה שמר עליי. אני כבר 12 שנים אחות, וזה קצת מי שאני. זה חלק משמעותי בזהות שלי – לעזור לאנשים ולטפל באנשים. אני אוהבת את זה".

במשך 50 ימים ולילות נילי טיפלה בחבריה, עשתה כל שביכולתה לעזור להם ולשפר את מצבם.
השבי במנהרות הסגורות, הניתוק המוחלט מאור יום ומידיעת המתרחש בארץ היה קשה מנשוא. נילי, באומץ ומקצועיות, טיפלה במסירות וביצירתיות ותמכה בכולם, גם במחיר של עימות עם חוטפיה.

נילי שוחררה מהשבי ב-30.11.2023 אך עד היום אינה מוכנה לבקר בקיבוצה או אפילו לראות תמונות, כל עוד שאר החטופים נמצאים במקום שבו היא השאירה אותם. "הדרך היחידה שבה הקהילה הזאת בעצם איכשהו תצליח להשתקם, הדרך היחידה שבה נצליח לשים את הטראומה הזאת מאחורינו ולקום ממנה, להתחיל לקום ממנה, זה רק אם כולם יחזרו".