ביום שבת, 7.10.23, נטלי הייתה אמורה לעבוד במשמרת הבוקר בחדר הלידה שבבית החולים ברזילי, באשקלון.
מוקדם באותו הבוקר, היא יצאה מביתה שמושב זרוע.

כבר במהלך הנסיעה החלה לראות יירוטים. תחילה לא פחדה מכך היות ולתושבי הדרום מציאות זו אינה זרה, אולם לדבריה, הפעם זה היה שונה.
נטלי התקשרה לבעלה והזהירה אותו להיות מוכן עם ילדיהם מכיוון שאין להם ממ"ד בביתם והמשיכה בנסיעה למרות שהחלו להישמע אזעקות.

בהגעתה לצומת שדרות - ניר עם, ראתה מיגונית והחליטה לעצור בה.
במיגונית פגשה בצעירים שברחו מהמסיבה ליד רעים והיו מפוחדים, היא החלה להרגיע אותם ולוודא שכולם בסדר.
אחד הצעירים אמר שהוא חושב שהשריקות נשמעות לו כמו יריות של נשק חם ולא כמו יירוטים של "כיפת ברזל".

לפתע, עצרו שני רכבים צבאיים ומתוכם יצאו חיילים שהורו לכולם לנסוע במהירות מכיוון שהייתה חדירת מחבלים.
נטלי החלה בנסיעה לכיוון שדרות בדרך מלאה במחבלים ושנראתה כמו נצח אל עבר ביתה של חברתה לעבודה, דיאנה מרדכי.
כשהגיעה אל ביתה של דיאנה בשדרות, נטלי נכנסה עם דיאנה ומשפחתה לממ"ד אשר נעלו את הדלת ושהו בממ"ד יממה שלמה עד שהגיעה ההודעה שבעיר שדרות אין יותר מחבלים.