מיה בידר היא אחות מוסמכת ותושבת מושב נתיב העשרה בעוטף עזה. היא עובדת כמיילדת בבית החולים ברזילי באשקלון.

ביום שישי בערב, 6.10.23, התחילה משמרת ערב שהתנהלה כרגיל.
בשעה 6:30 בבוקר, בעיצומה של לידה החלו אזעקות בתדירות גבוה. מאחר וחדרי הלידה אינם ממוגנים, לאחר הלידה שלחה מיה את אבי התינוק ביחד עם התינוק למרחב המוגן בזמן שהיא עם האם הטרייה בחדר הלידה.

בו בעת, מיה שמה לב שהפלאפון שלה מתמלא בהודעות מחבריה במושב "יורים עלינו!". בעלה של מיה נמצא במושב יחד עם ילדיהם, בממ"ד ללא חשמל וללא קליטה בנייד. אחת לכמה שעות יצא מהממ"ד לשלוח אות חיים, וזאת בזמן שהוא מגן עליהם.

לאור המצב המורכב, עברה מיה לסייע בקבלת פצועים במיון הכללי בבית חולים ברזילי, בנייהם הרבה תושבים ומכרים מנתיב העשרה. בזמן שעבדה, התנהלה לחימה קשה במושב מול מחבלים, ובמשך יותר מארבע שעות, כיתת הכוננות לחמה בהם בגבורה ללא סיוע חיצוני.

בזמן עבודתה, קיבלה הודעה על שלושה נערים, שניים מהם בני כיתתו של בנה, שיצאו לדוג בחוף זיקים והוכרזו כנעדרים מהבוקר והתקבל איכון של אחד מהניידים בין כותלי בית החולים.
כשמיה שמעה זאת, החלה לעבור בין המחלקות ומשלא מצאה את הנערים, הבינה כי היא צריכה ללכת למקום בו לא רצתה לבדוק - חדר המתים. לצערה, שם מצאה את הנערים.

הלחימה במושב נמשכה עד שעות אחר הצהריים, ולאחר מכן צה"ל פינה את תושבי המושב ואיתם את בני משפחתה של מיה. במקביל, מיה המשיכה לעבוד עד השעה 1:00 בלילה, ולנחם את קרוביה ששכלו את משפחתם.

מאז, מיה ומשפחתה מתגוררים בבית אמה בעתלית ולעתים מתאחדים עם חברי המושב בבתי המלון כדי לבכות ולהתנחם אחד בזרועות השני.
רק 8 ימים לאחר האסון הכבד, חזרה מיה לתפקידה כמיילדת בבית החולים.