מה הביא אותך לתחום האֲחָיוּת?

אני בת 37 ואמא גאה לארבעה. לפני יותר מעשור סיימתי את לימודי הרוקחות ולאחר התנסות כרוקחת בבית מרקחת, עברתי לעבוד בחברת תרופות גדולה ומצליחה. עבדתי שם במשך עשור בערך, האנשים היו כלבבי, ההנהלה מתחשבת והוגנת, התנאים היו סופר נוחים (רכב צמוד, משכורת גבוהה, נסיעות לחו"ל), בנוסף התמקצעתי מאוד בתחום הרוקחות, אבל למרות הכל, לדבר אחד לא מצאתי תרופה: לתחושת ההחמצה שבערה בי. רציתי לתת, לעזור ולשנות ולא באמת עשיתי אף אחד מהם.

אז חשבתי שהתנדבות באיזה פרויקט חברתי תשקיט לי את המחשבות, או אולי לעסוק בחינוך, אבל ככל שחשבתי על כך, הבנתי שעולם האֲחָיוּת עונה במדויק על כל הרצונות שלי: כאחות, אני יכולה לתרום בכל כך הרבה עולמות, מאחות בקהילה, דרך מיילדות, טיפול נמרץ, אונקולוגיה, השתלות, חדרי ניתוח, מה לא?

איפה את היום?

היום, לאחר סיום הלימודים, אני יכולה להגיד בבטחון שהטיפול הכי טוב לנשמה, הוא פשוט הגשמה.