מה הביא אותך לתחום האֲחָיוּת?

לפני כשמונה שנים חליתי בסרטן השד. אז עוד עבדתי כעורכת דין בדיני נזיקין ורשלנות רפואית, הייתי במקום עבודה מסודר עם תנאים ומשכורת טובה אך המפגש שלי עם צוות האחים והאחיות הוא ששינה את חיי (תרתי משמע).
במהלך הטיפולים ידעתי שאעשה שינוי. לא ידעתי עדיין מה הוא יהיה אך ידעתי שמשהו חייב להשתנות.

באשפוז יום אונקולוגי פגשתי באחות שבדיעבד היא זו שהיוותה לי השראה.
ומאותו רגע הבנתי שאני חייבת להיות אחות.

על תקופת הלימודים

תוך חודש התפטרתי מעבודתי ונרשמתי ללימודי אֲחָיוּת. לא ידעתי לקראת מה אני הולכת אך הייתי חדורת מטרה ובשבילי השמיים הם לא הגבול. Push the sky away.

היו אלה שלוש שנים של לימודים מאוד אינטנסיביים, עם הרבה אתגרים, חוויות וחששות. ידעתי שלא משנה כמה קשה או מעייף או טעון רגשית התהליך יהיה, אני אהיה אחות חדר ניתוח.

לא סתם בחרתי במקום הזה, שם בנקודה הזו, שבה המטופל ללא ליווי משפחתו הקרובה נמצא לבד בין ״זרים״. לאחר שהייתי על מיטת הניתוחים כמטופלת רציתי להיות מהצד השני, זאת שמחזיקה להם את היד לפני פרוצדורה ניתוחית, זאת שמחייכת אליהם כשהם מתעוררים מניתוח.

איפה את היום?

לאחר סיום לימודיי התחלתי לעבוד כאחות חדר ניתוח כללי. 
שם צמחתי, התפתחתי והתקדמתי, כיום לאחר שלוש וחצי שנים אני אחראית תחום א.א.ג ומדריכה קלינית בחדר ניתוח. 

אני זוכה להחזיק את ידי המטופלים שלי ולהדריך אחים חדשים כשלנגד עיניי עומדת מטרה ברורה: תזכרו תמיד איך זה להיות בצד השני.
אני גאה לומר שאין מקום אחר ואין מקצוע אחר בו הייתי רוצה להיות. בחרתי נכון.