מה הביא אותך לתחום האֲחָיוּת?

החלום להיות אחות הלך ונבנה אצלי לאורך הזמן. לפני 10 שנים, בתקופת השיא של הבגרויות, התנדבתי בנוער מכבי. עברתי קורס הכשרה ברפואה ושובצתי להיות עוזרת לאחות, אז גיליתי את המקצוע המדהים ומלא החמלה הזה.

בהמשך, ליוויתי את סבא שלי בתקופת הטיפולים שעבר נגד הסרטן האלים שבו חלה, וראיתי כיצד צוות האֲחָיוּת מטפל בו. חשתי הערצה גדולה כלפי אנשי מקצוע אלו ובאותם רגעים הבנתי שאני חייבת להיות אחות, לא רק בזכות המיומנויות הנרכשות, אלא בעיקר בשל הידע האדיר שנצבר במהלך הלימודים.

בתחילה לא עמדתי בתנאי הסף כי לא היה לי ציון פסיכומטרי מספיק, אך לא ויתרתי על החלום. למדתי ניהול מערכות בריאות ומיד בסיום התואר עשיתי הסבה לתואר ראשון באֲחָיוּת.

איפה את היום?

כיום אני מתעוררת כל בוקר במרץ רב ומגיעה למחלקה עם חיוך, נהנית בכל רגע שיש לי עם המטופלים וכל מיומנות שאני רוכשת גורמת לי לסיפוק אדיר. אני מגלה על עצמי דברים שחשבתי שלא אהיה מסוגלת לעשות ובכל יום לומדת משהו חדש ומאתגר.