מה הביא אותך לתחום האֲחָיוּת?

תמיד אהבתי את המקצוע: בהריונות, בלידות ובהנקה נהגתי לייעץ לכל הסובבים אותי והתעניינתי בנושאים רפואיים רבים, אבל אדר, בני, הוא הסיבה המרכזית לבחירה שלי להיות אחות.

אדר חולה במחלה שנקראת  Pleuropulmonary blastoma. הוא עבר כריתה של גידול מהריאה ולאחר מכן אובחן במחלה סרטנית שנובעת ממוטציה בגן. גילוי המחלה היה בזמן והציל את חייו, וכרגע תודה לאל המחלה יציבה והוא נמצא תחת מעקב מדי כחודשיים.

אדר הוא ילד אמיץ, חזק ושורד אמיתי. בתקופת האשפוז והשהייה בטיפול נמרץ, אני זוכרת את האחיות כמקור כוח משמעותי ביותר בהתמודדות הקשה. הסתכלתי על האחיות והרגשתי הערצה והערכה גדולות כלפיהן.

משהו עמוק בתוכי רצה לעסוק בתחום בצורה מקצועית יותר והמקרה של אדר היווה בשבילי את החותמת הסופית והבנתי שזהו, זה הכיוון שלי.

איפה את היום?

הגעתי מתחום החינוך, וכיום אני סטודנטית לאֲחָיוּת בבית החולים מאיר. אני מרגישה שלתחומים אֲחָיוּת וחינוך יש נקודות ממשק רבות: הכלה, נתינה בשילוב עם גבולות ברורים. הבחירה באֲחָיוּת מבחינתי היא שליחות גדולה וסיפוק אדיר גם יחד.