הדיל אבו רקייה
השמיים הם לא הגבול, כשיש עקבות על הירח
השמיים הם לא הגבול, כשיש עקבות על הירח
הדיל אבו רקייה תמיד רצתה לעסוק במקצוע שבו תזכה לערך ולמשמעות, והרגישה שלהיות אחות הוא הפתרון. מבחינתה זה הרבה יותר ממקצוע: זו שליחות אמיתית, דרך חיים שבה היא שותפה לרגעים משמעותיים בחייהם של בני אדם.
תמיד רציתי לעסוק במקצוע מאתגר, שמשלב סיפוק נפשי עם פרנסה ויש בו ערך ומשמעות. בחרתי להיות אחות מתוך תחושת שליחות ורצון לעזור לזולת במובן הטהור של המילה.
תקופת הלימודים (באוניברסיטת ת"א, שלוחת בית הספר לאחיות ע"ש שיינברון, איכילוב) הייתה מאוד משמעותית עבורי, בה נחשפתי לשדות קליניים ולא רק למסגרת תיאורטית, מה שמהווה יתרון משמעותי בלימודי אֲחָיוּת הן מבחינת התכנים והן מבחינת היכולת לקבל שכר ולהשתלב בעבודה סיעודית - וזה עזר לי לממן את עלויות הלימודים.
במהלך ההתנסויות הקליניות פגשתי צוות מקצועי שאכפת לו מהסטודנטים ובתקופה מיוחדת זו רכשתי לא רק כלים ייחודיים שמשמשים אותי היום גם בעולם המקצועי וגם האישי, אלא גם זכיתי להכיר חברים לחיים.
בשבילי להיות אחות זה לא רק מקצוע, זו דרך חיים שבה אני שותפה לרגעים המשמעותיים ביותר בחייהם של בני אדם: הצלת חיים וחסד יומיומי.
היום אני עובדת כאחות ביחידה לטיפול נמרץ כירורגי בבי"ח איכילוב בתל אביב, ומרגישה בכל יום עד כמה המקצוע הזה מגוון, אין בו שגרה משעממת אלא אתגר גדול שמלווה בסיפוק.