איך הגעת לתחום האֲחָיוּת?

שבת בצהרים, כב בניסן תשע"ו (2016), אני מתעוררת מתוך חלום בלהות. אין לי קול, אני לא מרגישה את הגפיים, לא יכולה לזוז ולא מצליחה לתקשר. אני מתחילה לבכות. כך מתחיל פרק ב' בחיי. חליתי בסרטן בלוטת התריס, עברתי ניתוח והגעתי לטיפול נמרץ. זו הנקודה בה חיי השתנו.

עברתי ימים ולילות בבית החולים, בהם ניתנו לי טיפולים וקיבלתי זריקות ותרופות. בתוך האפילה הזו, היתה נקודת אור: צוות האחים והאחיות. באותם ימים החלטתי שזה הייעוד שלי, אבל לא רק ייעוד, אלא גם המתנה שלי. החלטתי שהלב שלי נמצא במקצוע האֲחָיוּת: שם אוכל לתת, לאהוב ולהעניק תמיכה ותקווה.

איפה את היום?

היום אני סטודנטית לאֲחָיוּת, מרגישה שחיוך קטן יכול להאיר עולם שלם. אז מי מצטרף אלי?